לאה שנירר בראיון מיוחד

 
עודכן 13:28 19/05/2013

לאה מספרת למה פרץ הריב עם ניקול ומה היא למדה מהעונה הקודמת של מעושרות: "התבגרתי עם הסדרה, יש דברים שלא העזתי לעשות בעונה הראשונה ועכשיו אני עושה"

 
 
 
 
 
לאה שנירר
לאה שנירר צילום : אלכס ליפקין, עיבוד תמונה: שיין הורוביץ
 

איך התחושה לחזור לעונה שניה של מעושרות?

זה כיף לחזור. אני כאילו באה עם יותר ניסיון אבל ההתרגשות היא עדיין אותה התרגשות. כל דבר הוא חוויה מחדש, זה חברות חדשות, כוח נשי אחר, נושאים אחרים. העולם הנשי כל כך מלא וגדוש בדברים ובאטרקציות ובכל מיני דברים משמעותיים בחיים שאי אפשר להשוות את זה בכלל.

 

מה למדת מההשתתפות בעונה הקודמת?

בעונה הראשונה התרכזתי באיך אני עוברת מסך ואיך אני בכלל נראית ואיך הקול שלי נשמע והיה לי חשוב שלא יגידו שאני לא בסדר ומה יהיה אם אני לא אהיה בסדר, אם כן יאהבו אותי או לא יאהבו אותי. בעונה השנייה כבר היו לי יותר חשובים הנושאים שרציתי להביא, קיבלתי פידבק מהקהל ורציתי לנצל את זה במקסימום. בגלל שעכשיו כבר מכירים אותי אני יותר חופשיה ואני הרבה יותר דוקומנטרית כי אני מביאה את האמת שלי שהיא באה מעצם הווייתי.

 

מה קרה בפרק האחרון עם ניקול?

ניקול באה וטענה ששמעה שאני דיברתי על הבוטיק שלה ועליה דברים לא טובים. בעונה הראשונה הייתי מעבירה את זה ואומרת, אוקיי בסדר, היא חושבת שדיברתי עליה? אז היא חושבת. אבל פה רציתי לדעת למה, מאיפה. כי זה לא מה שמדברים עלייך, זה מה שאת בוחרת לשמוע.

 

התבגרתי עם התכנית והחלטתי שזה בסדר להגיד מה שאני חושבת ומותר להרים את הקול בסיטואציה כזאת. אם בעונה הראשונה הייתי הולכת על ביצים כמו שאומרים, כאן לא, רציתי לפתור את זה, כמו שאומרים טוכעס אויפן טיש, בואי נגיד מה באמת הבעיה.

 

מה הכי הפריע לך במה שהיא אמרה?

אם חשוב לי באמת ממישהו והייתי שומעת שהוא דיבר עליי, אז הייתי מתקשרת וכועסת ואז זה נותן את הצ'אנס לסגור את זה בינינו. לא הייתי מחזיקה את זה בבטן שנה וחצי, ממשיכה להתנהל כרגיל ולתת מתנות כרגיל ובבטן בוערת.

 

אני הייתי השנה בת 55, ניקול מאוד בוגרת לגילה אבל יש בכל זאת איזה מומנטום שנותן הגיל. זה שהוצאתי את זה לא אומר שפחות אני אוהבת אותה ושהיא פחות חברה, להיפך, אני חושבת שאם חשוב לך ממישהו צריך ללכת על זה עד הסוף. כמו שאמא שלי הייתה אומרת, התעלמות זה העונש הכי הכי גרוע שאת יכולה לתת למישהו.

 

 
לאה שנירר וניקול ראידמן
לאה שנירר וניקול ראידמן צילום : אלוני מור ZOOM99
 

למה לא רצית לקבל מניקול מתנה?

ההענקה שלה כל כך אינסופית וללא גבולות שכבר לא היה לי נעים מעצמי. באתי להראות לה את המכונית שקיבלתי בהתלהבות של ילדה בת 12, שתודה לאל שעוד יש לי את ההתלהבות הזאת, קיבלתי מתנה. כל פגישה, מתנה. שאר הבנות עוד לא קיבלו את ההענקה הזאת שלה אבל אני כבר עונה שניה ולא יכולתי. בשבילי מתנה זה גם לתת לי פרח, לכתוב לי מכתב וברכה, להביא לי עוגה. רק המחשבה שלך על בנאדם זה מבחינתי מתנה. אבל זאת אני, זאת לאה.

 

זה דומה לריב עם טלי מהעונה הקודמת?

זה היה משהו אחר כי כשאת יושבת לבד בדירה שכורה בת"א, לא נשואה, חדשה בעיר ולא סלב, פשוט בחורה שעובדת למחייתה עם שישה שיעורי אירובי ביום, זה כנראה לא התאים שאהיה מוזמנת. לכן אני אומרת שזה תמיד חשוב לזכור מאיפה באת, כמו שאומרים מעפר באנו ולעפר נלך. אנחנו באים מהיסודות שלנו, כמו שבבניין גם בונים מלמטה, הרי אין בניין אם אין יסודות.

 

עם ניקול זה היה יותר עמוק, לקחתי אותה למקום מאוד רגיש, לבסיס של אבא שלי, היא חוותה איתי את הקשר הקרוב עם אבא שלי שאצלה לא היה. אפשר אפילו להגיד שהיא התלוותה איתי למסע חיי,  ככה שנוצר בינינו קשר מאוד מיוחד.

 

תמשיכו להיות חברות?

כבר המשכנו וחגגנו ביחד את יום ההולדת שלי, ניקול עזרה לי מאוד בהחלטות שלי והביאה לי מתנה ולבשתי את המתנה שלה ביום ההולדת. אין לי קיבולת לשמור בלב, יאללה עוברים. גם התבגרנו תוך כדי. מבחינתי זה עוד שלב שעברתי ולמדתי עוד משהו - למדתי להוציא. ההשתתפות שלי בתכנית הביאה אותי לבגרות הזאת ובאמת אם זכיתי ללמוד את זה בגיל שלי אז אין גיל ללמוד.

 

לראיון המיוחד עם אייריס זנדר >>>

 

לעמוד מעושרות 2 >>>

 

 

 
  
 
תגובות
הוסף תגובה 0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.